חיפוש מאמרים

11618 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
חיפוש עבודה באינטרנט





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: נשים מעמד האשה

נושא המאמר: אקראי או גזעני?
מאת: שירית בן- ישראל    שמור מאמר למועדפים

הרבה נשים לא היו שם...שירית בן- ישראל, מנכ"לית STS , מומחית לקידום מעשי של נשים

"פרויקט הצילום 'הרבה נשים' מגיע לתל אביב" הכריזו כתבות באתרי נשים ברשת לפני כשלושה שבועות. כיאה למי שעוסקת בהעצמה ובמיוחד בהעצמה מעשית של נשים, האמנתי שהתמודדות של נשים עם צילום בפומבי על ידי צלם שאינו מוכר למצטלמות תהיה סוג של העצמה ייחודית. לכן, במהלך השבועיים האחרונים הפצתי את בשורת החווייה הייחודית בכל תוכניות העצמה ואימון שקיימתי. בשורה תחתונה יידעתי כ- 200 נשים וכן פרסמתי ידיעות בפורום "נשים בעסקים ובקריירה" ו"הדרכה" בתפוז, אותם אני מנהלת.



יום שישי הגדול

09.50 בבוקר. שישי, יום מנוחה, רגע לפני שבת, הופך ליום אקשיין. אני שמה פעמי לעבר כיכר דיזינגוף. בדרך מקבלת שיחת טלפון משרה ג. מבת- ים. היא כבר בכיכר ולא ממש רואה איש, גם לא אותי. זהבית א. ממבשרת ציון מצלצלת, היא הגיעה במיוחד ממבשרת לראות את האירוע ואותי וליהנות. היא בדרך מצפון תל אביב לכיכר. רק אני, הכל כך קרובה, עדיין לא הגעתי משינקין לכיכר דיזינגוף.



10.15 שישי כיכר זיזינגוף תל אביב

בד לבן מתוח מעל עמודי מתכת קלילים משמש מעין הכרזה על קיומו בפועל של האירוע. הכיכר ריקה, למעט הומלסים בודדים וחסרי עניין בנעשה, אזרח זר, שצבע עורו הלבן הפך שחור מחמת הזוהמה, מחפש מקלט מדיני כששלט בעברית מוצמד לגופו, אישה יפה ממוצא רוסי לבושה בלבן, בלונדינית חמושה במשקפי שמש דרמטיים ישובה על ספסל, דמות חייכנית לבושה בצבעי כחול ג'ינס יושבת על ספסל אחר ואנוכי שמגיעה בסערה. כעשרה צילומים גדולים תלויים על עמודי מתכת ומעטרים את הכיכר, בד בגווני כחול- ים מתוח מעל עמודי מתכת אחרים וממולו תאורה ושתי דמויות מתרוצצות. האחת, נמוכה, מקריחה, חייכנית, בהירה, חמושה במשקפי ראייה, האחרת, כהה , שחומה, מזרחית במוצא, ישראלית.



על הספסל ישבתי ומי לא בא?

שתי נשים מתוך 200 שהזמנתי באופן אישי לאירוע שמלכתחילה אינו שלי, לא עלי ולא יועד לי הגיעו לכיכר. הפתעה?, כן ולא!. לא, מכיוו שאני מודעת להיעדר ההתלהבות של נשים מצילומים. כן!, מעומק חוסר ההתלהבות שהניבה רק 2 מתוך 200 נשים. 1% בלבד!, כמעט כמו ייצוגנו בדרגים ניהוליים בכירים במדינתנו המתחרבת.



3 נשים על ספסל אחד

חברותיי, זהבית ושרה ישבו, כל אחת על ספסל אחר. משהגעתי התישבנו שלושתינו על ספסל אחד, קרוב ומול סצינת הצילום. שמחנו להתראות, דיברנו, החלפנו חוויות ואני עשיתי דבר נוסף, התבוננתי.

החווייה האנתרופולוגית

אישה הולכת, אישה באה. מעט נשים עברו בכיכר. מעט יותר הצטלמו. נשים עברו, הציצו ומבויישות פנו לדרכן. כמו בחיים- כך בצילום, נשים מחכות שיפנו אליהן, שיציעו להן, שיזמו. גם חברותי חיכו שהצלם ייגש ויציע. ואני הסתכלתי. כל בחורה שחומה, שחורה, מזרחית, ספרדית, אוריינטאלית שעברה זכתה לגיחה של שני הפנתרים; המקומי- השחרחר והבהיר- הפולני, והם עטו עליה כמו על שלל מרהיב. כל אתיופית שעברה זכתה לקפיצתם. אי אפשר היה שלא לשים לב לדיפרנציאציה שנעשתה. ביני לבין עצמי תהיתי האם הליקוט המכוון של הנשים נעשה ביודעין או לא. זהבית הודיעה שהיא איננה ניגשת להצטלם והסיבה שנתנה הייתה האפלייה. באותה שנייה הבנתי שלא פינטזתי. הליקוט, הבחירה, האפלייה היו באוויר. קראתי שמיקולאי ביקר בברזיל, באוקראינה, בארגנטיה, םרו ועוד. נזכרתי ותהיתי, ביני לבין עצמי, האם גם שם ליקט בפינצטה דמויות, האם גם שם הייתה בחירה ואפלייה, ואם כן, מדוע משתפת העירייה המקומית פעולה עם תהליך של אפלייה. ובינתיים, הכל בראש שלי.

איזה מסר אנחנו מעבירות לעולם

משמיצינו את חוויית ההתבוננות, מצויידות בתובנה משחירת העיניים, שאכן יש תהליך של ברירה של נשים ולא, לא כל מי שרוצה יכולה להצטלם, החלטנו לגשת לצלם ולברר את העניין עד תום.ההנאה הכי גדולה שלי באותו רגעים הייתה העובדה, שכלל לא עלה בדעתי ללכת מבלי להשיג את מטרתי, להצטלם! יכולתי להיזכר בתקופות קדומות ודרך התנהגות הנשים המעטות שעברו ולא העזו לגשת, או דרך אלו שאחריהן רץ צמד הפנתרים וסרבו למעט אחת שניאותה – יכולתי לזהות את שירית של פעם, שירית הביישנית, שירית של "מה יגידו", שירית של "אולי לא ירצו אותי" ועוד. שירית שחדלה להתקיים מזמן, מיום שהפסקתי להיות נסיכה מחכה והפכתי ליזמת, מיום שחדלתי לר?צות והתחלתי לר?צות, מיום שהפסקתי להיות נחמדה והתחלתי להיות משפיעה. מיום שהפסקתי לברוח והתחלתי לבחור!. מאותו יום אני מסמנת מטרה, בודקת ציוד הכרחי למשימה ומתמקדת וכך מתקדמת ומשיגה את המטרה שסימנתי.



העולם של מיקולאי

אילו הגיע מיקולאי לאחת מתוכניות העצמה שלי הייתי יכולה לעבוד איתו על תפישת העולם שלו, על האמונות המגבילות המניעות אותו, על הפרדיגמות המקובעות שלו, אבל הינה אנחנו 3 נשים, פנתר שחרחר ופנתר הדומה יותר לחתול סיאמי מנגד ומטרה- להצטלם.זהבית ניגשת, חמושבה בבלונד ומשקפי אוננסיס ושאלת: "מדוע אתה לא מצלם אותנו?".והתשובה לא מאחרת להגיע: "אל תיעלבו, זה לא שאתן לא יפות, אלא שאני מחפש משהו מסויים, יש לי תסריטים בראש"..... עונה מיקולאי.מיקולאי, אני אומרת לו "ישראל איננה ארץ של אפרו או של אתיופיות בלבד, בישראל יש מגוון נשים, אשכנזיות, מזרחיות, ספרדיות, צבריות, עולות מחבר העמים, אתיופיות ועוד. לא ייתכן שתצלם רק את המזרחיות ומסולסלות השיער, איזה מסר אתה תעביר לעולם על ישראל? אתה חייב להיות אמין ומדויק במסר שלך! ישראל איננה בחורות עם חולצות בטן, שיער ענק, טיזינג או מסכנות או מוזרות"... מיקולאי מביט בי ושואל האם אי גזענית. אני מחייכת ומחזירה לו את השאלה, שכן אני לא זו שבוחרת דמויות מסוג מסויים.

האישה שדומה לאמא של מיקולאי ושלי

בכיכר עוברת אישה יוצאת ארץ המוצא של מיקולאי ושלי- משהו על גבול פולין- אוסטריה- הונגריה. מיקולאי אומר שהיא מזכירה לו את אמא שלו, ואני מוסיפה שהיא דומה גם לאמא הפרטית שלי. הוא מספר שבכל פעם שהוא מנסה לפנות לאישה ממוצאו שחיה בישראל השאלה הראשונה המופנית אליו היא "למה את חי בפולין" והוא מרגיש מותקף, ומואשם בבגידה. באותה שנייה קיבלתי את התושה הגלויה הראשונה, לסיבה שבגללה מיקולאי בוחר ולא מוכן להיבחר. זהבית חברתי בלונדינית תכולת עיניים, מזכירה קצת את ה "גזע הארי"- זה מפולין, אוסטריה וגרמניה, כמו זו שנראית כמו אמא של מיקולאי ושלי.

אז מה היה לי בחווייה?

יום שישי בו בחרתי לנוח עם חברותיי, ומצאתי עצמי מתקנת את עולמו של שליח פולין בחסות עיריית תל- אביב בארצנו. הוא כאדם חביב וחייכן, אבל המסר בעיני בלתי- נסבל. נכון שמיקולאי אינו אחראי על מיצוב ישראל בעולם, נכון שמיקולאי אינו צלם – העל הבולט ביותר בקוסמוס שלנו, נכון שאין לי מושג כמה אנשים יצפו בתערוכה הבאה או בספר שלו, ונכון לומר שככל הנראה אין ולא הייתה למילקולאי כוונה מודעת לפגוע,

אבל, כאישה מודעת אני חייבת לצאת חוצץ נגד הפצת בשורה בחסות עירייה של צילום נשים שמסתיימת בסינון, צנזור, סלקציה ודחייה. כן, זו הייתה התחושה של הרוסיה היפה בלבן, זו הייתה התחושה שחשה כל אישה מהמעטות שהגיעו והעזו וסורבו, ואני שואלת אתכן: האם שווה להגיע לכיכר דיזינגוף בשייש בבוקר בשביל חוויית דחייה ואפלייה? , את התשובה אתן יודעות.

אודות הכותב:
שירית בן- ישראל
מנכ"לית חברת STEPS TO SUCCESS
MSM במנהל עסקים

מרצה, חוקרת, יועצת ומאמנת למימוש עצמי של א-נשים, עסקים וארגונים

ניתן לשאול אותי שאלות בפורטל תפוז בפורומים:
'נשים בעסקים ובקריירה'
'הדרכה'

אימייל: sts4u@bezeqint.net

sts4u.com


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י שירית בן- ישראל שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."