12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: חמש לשונות גאולה
מאת: ד"ר יחיאל שרמן   שמור מאמר למועדפים

פרשת "וארא"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"...והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם...והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה..." שמות ו'/ו'-ח).

חמש לשונות גאולה - והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי - אלו שלבים שלא ניתן לפסוח עליהם בהקמת עם. יש בהם שחרור פיזי ויש בהם שחרור רוחני. אין משמעות לשחרור הגוף ללא הרוח, שהרי זה שחרור טכני בלבד. כמובן שגם שחרור רוחני ללא שחרור גופני אין לו ערך רב, השחרור ממצרים היה חייב לכלול את שני המרכיבים החשובים- פיזי ורוחני.

הרב יהודה עמיטל מבהיר, שהיו למשה שתי שליחויות: הראשונה להוציאם ממצרים בזכות ובחסד - אך שליחות זו לא צלחה. השניה, שנועדה להוציאם בשביל כבוד ה' שמתחולל בגויים - שליחות זו יוצאת אל הפועל. לעתים הסבל הכרחי לגאולה, בשביל שבעתיד יוכלו לצאת מן העבדות ובמהירות ללא תנאים. היינו, שתי השליחויות מקבילות לשני סוגים של גאולה: גאולה "בעִתה" וגאולה של "אחישנה". גאולה בעיתה היא איטית, היא כוללת נסים גלויים במהלכי הטבע. "בעִתה" מבהירה לנו עקרונות: לבוא הגאולה בזמנה, במועד הנכון, הכל בזמנו ובעִתו - יש צורך בשלבים שאי אפשר לפסוח עליהם. גאולה של "אחישנה" היא גאולה בה אי אפשר להמתין לכל השלבים, הגאולה צריכה זירוז, עליה להתרחש במהירות, מיד: "אחישנה".

הרמב"ם מבהיר כי כלל ראשון בחינוך הוא "ההרגל" היינו למידה של רעיון, נושא חדשני, הטמעת הרגלים ומיומנויות הוראת מצוות שבין אדם לחברו. כל אלה חייבים אומנם, בתרגול בכלים שונים, מגוונים ומרתקים אך "ההרגל" הוא כלל בסיסי להתנהגות שונה ואחרת. התוצרים ייראו רק כעבור זמן - "בעִתה".

טיפוח חיי חברה במסגרת חינוכית לימודית, אינה יכולה להתבצע "כמבצע". החדרת הצורך בחינוך חברתי, ביצירת חיי חברה, בהטמעת אהבת אדם, בהבנה הלכה למעשה של דפוסי התנהגות, מצריך עמל חינוכי איטי, ממושך, מרתק ומגוון. ב"אחישנה" - במהירות, לא ניתן להשיג הפנמת ערכים.

"והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי" - שלבי הגאולה המוזכרים בפרשתנו, מלמדים שלעתים הגאולה - התוצאה, ההחלטה - היא "בעִתה" ועליה לעבור שלבים רבים, בניית חזון יעדים ותהליך ארוך וממושך כדי להגיע לתוצאה ולהישגים המצופים. ישנם מקרים רבים בהם עובדים זמן רב מאוד על פיתוח נכון - כאשר הרעיון ברור אך קיימים חילוקי דעות בקשר ליעדים, לצרכים, לכיווני העבודה ולתהליך, כדי לכבוש את היעדים. קיימים מקרים בחינוך בהם אי אפשר ואסור לדלג על שלבים. אנו נוהגים לציין כי "אין קיצורי דרך בחינוך", במקרים רבים אי אפשר להקנות ערכים, מיומנויות והרגלים בדרך של "אחישנה" אלא רק "בעִתה" - לאחר קיום תהליך ארוך ומייגע, הנמשך לאורך זמן רב.

פעמים קיים צורך חיוני לביצוע משימות מיידיות, לקבל החלטות מהירות ונוקשות, בדרך של "ואחישנה" - כדי למנוע "שבירת כלים" טוטאלית, כדי להתגבר על מכשולים היכולים לגרום נזק בביצוע משימה חשובה. צריך מנהיג, המוביל כל קבוצה, לחשוב תמיד מתי להשתמש ב"בעִתה" ומתי ב"ואחישנה" - כדי להגיע למיצוי היכולת שבכל אדם וכדי לקבל תפוקות מעולות וחכמה בכל עשייתנו.

אנו יכולים ללמוד מתהליך יציאת עמנו ממצרים לכל עשייתנו בעמלנו בכלל ובעשייתנו החינוכית בפרט. יש להתאמץ ולהשקיע את מיטב הכישורים והיכולות כדי להגיע להישגים.

כל הורה וכל מורה יודעים כי תהליך קבלת ההחלטות מעוגן בתוכנו, כל הזמן קיימים התמודדויות אין סופיות בין הורים לילדיהם בין מורה לתלמידיו ובין מנהל למוריו, כל סיטואציה כל מקרה כל אירוע דורש תגובה: פעמים "ואחישנה" - מיידית, ופעמים איטית מאוד הדורשת זמן רב כדי להגיע למסקנה או לתוצאה - "בעִתה".

ד"ר יחיאל שרמן