12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: את נחמדה או משפיעה
מאת: שירית בן- ישראל    שמור מאמר למועדפים

היום שבו התחלתי להשפיע


את נחמדה או משפיעה?
היום שבו הפסקתי לרצות למצוא חן בעיני העולם, היה היום שבו התחלתי להשפיע. אמת, זה היה לפני כעשור ומחצה, ובכל זאת, אני זוכרת את אותו רגע, כאילו היה זה הרגע הזה.

כילדה בבית אוסטרי- צ'כי חונכתי להיות נחמדה בכל מצב; שקטה, מדברת בנימוס, יושבת ברגליים סגורות, זקופה, לא להתחצף, לא לבוא בתלונות אל סמכות גבוהה ממני, מה שבאותן שנים היה כמעט כל העולם. כמובן, שהורים ומורות היו מחוץ לתחום השיפוט. למה? כי "הורים אף פעם לא טועים", וכי מורות היו "ערך עליון" בעיני אימי.


רציתי להיות שחקנית בהוליווד ואמרו לי ש "משחק זה לופט גישפעט" (עסקי אוויר), אז לקחתי את החלום, ארזתי הרמטית ודחסתי לתיבת פנדורה האישית שלי. דחסתי כל כך טוב, עד שממש שכחתי. פרויד היה גאה בי. הוא שהביא לעולמנו את מנגנוני ההגנה, לא שיער שהדחקה גם תצליח וגם לא תתפרץ בעוצמות חזקות לעבר המדחיקה.

ההחלטה על השינוי
בנקודה מסויימת באמצע החיים, בזאת בהנחה שאחיה לפחות עד גיל 84, בהיותי בת 42 החלטתי לייצא את השינוי. החלטתי להפוך מ"נחמדה" ל"משפיעה".

מתכנון לביצוע
בחרתי, בשנת 2000 בהיותי בת 42 ללמוד תואר ראשון במנהל עסקים. חשבתי, שלמידת תכני מנהל עסקים תקמ=נה לי "שפה" חדשה, שפה כלכלית, עסקית, משימתית. קיוויתי, ששפה זו תאפשר לי לעבור מהתייחסות "סוציאלית"- מטפלת, מטפחת את כל העולם, להתייחסות- עסקית, משימתית ממוקדת מטרות. התקווה הפכה למציאות. התואר הראשון הביא בעקבותיו את התואר השני במנהל עסקים. התואר השני דוחף להתחלת הדוקטורט, גם הוא בחוג לניהול.


ומה קרה לי בתהליך?
הפסקתי לחשוב על העולם והתחלתי לחשוב...עלי
הפסקתי לדבר על העולם והתחלתי לדבר...עלי
הפסקתי להרגיש סבלו של העולם והתחלתי להרגיש את ...שלי
הפסקתי לטפל בכל העולם ואשתו והתחלתי לטפל ...בי
הפסקתי להשקיע בכולם והתחלתי להשקיע...בי
הפסקתי להתרגש מצרות של אחרים... והתחלתי להתרגש...מעצמי
הפסקתי לנהל את חיי כולם והתחלתי לנסות לנהל את... חיי שלי


התחלתי להתחזק, התחלתי להתעצם, התחלתי לגדול. והיו לכך מחירים.

חברות.
אלו שנהנו מתשומת לב בלתי פוסקת שלי, ומהשקעת משאבים, מכל הסוגים; רגש, כסף, זמן, תשומת לב, הקשבה בלתי פוסקת לקיטורים וצרות, שמעולם לא טרחו לטפל בהן- חברות אלו, משגילו שאין לי עניין להמשיך להיות "פח האשפה" זזו הצידה. מהר מאד מצאו "פח אשפה" חדש.
וטוב שכך.


גברים.
פתאום, ממחוזרת תמידית הפכתי למחזרת. חלק גדול מהגברים, שהיו אז סביבי זזו קדימה. אולי מצאו את החברות המרוקנות, ואולי אחרות. העובדה הפשוטה היא, שמרגע שהפסקתי לטפל ולטפח, בפול טורבו, ללא דרישה להדדיות, גם חברי אלו חיפשו באר חדשה.
וטוב שכך.


אחיות.
אחות אחת בלבד יש לי, וגם איתה, ממערכת בלתי- מאוזנת עברתי לדרישה ממשית, לקיום מערכת יחסים הדדית, המושתתת על תפיסת סחר- חליפין. גם במשפחה, ייתכן מצב של התרחקות, לעיתים אף ייתכן ניתוק. ניתוק במשפחה קשה הרבה יותר לעיכול מניתוק קשרי חברות, אולם, אם הברירה היא קשר חד- צדדי, נצלני ומרוקן- עדיף לדעתי בלעדיו גם במשפחה.


אנשים מרעילים.
גזלני אנרגיה למיניהם, קרציות , עלוקות ו"כוסות רוח"- כל "שואבי האבק" רבי העוצמה, שנצמדים ולוקחים ממך, כל פיסה טובה ומנכסים אותה לעצמם. כולם ברחו. כולם "נטשו". עבורם, מרגע שהופסקה היניקה החד- צדדית הספינה החלה לטבוע. עבורי, מאותו רגע, הספינה הפכה לספינה בבעלות פרטית של יחידה- שלי. לא עוד שותפים סמויים, לא עוד חלוקה ברווחים ללא חלוקה בנטל ובהשקעה. האחריות הפכה שלי וכך גם התוצרים.


פתאום כל המשאבים חזרו לרשותי.
על פי התיאוריה האונטולוגית, עומדים לרשות האדם 5 משאבים עיקריים, ורק שימוש סינרגטי בהם מייצר פעילות אפקטיבית, שמייצרת חיים הרמוניים, יעילים ומאוזנים.
1. משאב הזמן חזר לרשותי, הואיל וצומצמו אין ספור שיחות טלפון ופגישות קיטורים
2. משאב הכסף הפך גדול יותר, מאחר והפסקתי להשקיע בכולם
3. משאב היחסים הפך ממוקד- רק יחסים מועילים נותרו על כנם, ואלו מלאו את המצבר האישי שלי
4. המשאב הפיזי- קרי הגוף חזר להיות מאושר, ללא כאבים ומועקות
5. ואחרון חביב, משאב החיוניות- האנרגיות שנותבו למשימות אישיות, מהנות ומלהיבות
על פי האונטולוגיה ועל פי מבחן השטח, לפני עשור ומחצה- החזרתי לעצמי את כל משאבי ורשמתי אותם בטאבו.


חוק הביקושים: בחיים כמו בעסקים
הצפה יוצרת ירידת ערך. צמצום ונדירות יוצרים עליה בביקושים. בחיים, כמו בעסקים.
ככל שהפכתי נדירה לחברותי- כך התאמצו הטובות שביניהן לפגוש אותי.
ככל שהייתי פחות נגישה למחזרי- הפכו הם כל רגב, בכדי להגיע אלי.
ככל שהייתי מודעת לערכי המקצועי- כך הפכתי ממבקשת למבוקשת.
ככל שהתחברתי ל"אני" החדש, שבמרכזו הייתי אני, הקריירה וההצלחה שלי- כך התגאו בי ילדי.
מהיציע, עברתי למרכז הבמה.
התוצאה: ממבקשת- הפכתי למבוקשת.


הנשים של תחילת הדרך
מידי יום, אני פוגשת עשרות נשים, שמחזירות אותי לרגעים שהיו, לרגעים בהם התאמצתי להיות נחמדה. גם הן, כמוני בעבר, רוצות לזוז קדימה. הן יודעות שהן רוצות, רק לא ברורה להן הדרך, לא מהמורותיה ולו מחיריה.
אז, אם את אישה נהדרת כזו- הכתבה נועדה לך.


ואם את בתחילת הדרך, אני מצרפת לך ערכה ראשונית של 5 "כלי עבודה", שתאיר את דרכך:


כלי 1: 5 הממים- שאלות ה- WH, לפני כל צעד שבי, הוציאי מחברת ועני על 5 השאלות הבאות:
? WHAT מה את רוצה? ומה לא?
? WHEN מתי את מתחילה לפעול?
? WHO מי יעזור לך ומי יפריע לך?
? WHERE מהו המקום המיועד לפעולותייך?
? WHY מדוע את רוצה לעשות את מה שהחלטת?

כלי 2: "סביבוני פעולה"- אחרי שהבהרת לעצמך את הרציונאל, המטרות, הסיבות, השותפים והשותפות, עברי לתוכנית עבודה: שאלת ה- איך?- HOW תסייע לך להפוך את הרעיונות ל "סביבוני פעולה".

כלי 3: חוק- סיבה- תוצאה, CAUSE- RESULT : זכרי שלכל תוצאה יש סיבה. אם ברצונך לקבוע מראש את התוצאה- חפשי את הסיבה לפעולה, גם שלך וגם של הסביבה.

כלי 4: להפוך את המשפט "אין לי" ל "יש לי" בכל מקרה שמדובר בך.

כלי 5: להפוך את האמירה "אני לא יכולה" ל "איך/ מה אני יכולה", כלומר, לבדוק דרכים ומשאבים להשגת המטרה שלך, במקום לחסום את שתיכן באמירת "לאו".


היום שבו הפסקתי לרצות למצוא חן בעיני העולם, היה היום שבו התחלתי להשפיע. אמת, זה היה לפני כעשור ומחצה, ובכל זאת, אני זוכרת את אותו רגע, כאילו היה זה הרגע הזה.

בכל שבוע אני פוגשת נשים, שעושות את הצעד הראשון לקראת הגדילה. הן חוששות, הן מפוחדות, הן מחפשות סיבות לברוח במקום לבחור בדרך החדשה. הן עדיין שבויות בכבלי הרצון "להיות נחמדות". להן וגם לכן, אני אומרת, הפסקנה להתאמץ להיות נחמדות, השקענה את המשאבים הפרטיים בלהיות משפיעות. מי שמשפיעה יכולה גם להיות נחמדה, אבל מי שהינה רק נחמדה פשוט לא משפיעה ולא משנה דבר.




אודות הכותב:
שירית בן- ישראל

מרצה, יועצת, חוקרת ומאמנת
אנשים בעסקים ובקריירה
מומחית להעצמה מעשית

מנכ"לית STS החברה המובילה,
בתחום העצמה מעשית

מנהלת פורומים בפורטל תפוז:
'נשים בעסקים ובקריירה'
'הדרכה'

אימייל: [email protected]
אתר: http://sts4u.com