חיפוש מאמרים

11611 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
מצנחי רחיפה - חוויה עילאית





    קישורי טקסט (לפרטים)




 הזמנת בתי מלון בניו יורק בהנחה
קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: טיולים בניו יורק באטרי פארק ניו יורק פסל החירות מרכז הסחר העולמי

נושא המאמר: לטייל בניו יורק עם ניו יורקים.
מאת: אורה רטס-דוידוביץ   שמור מאמר למועדפים

שם הפוסט: לטייל בניו יורק עם ניו יורקים. קטגוריה: טיולים


תקציר: הם לקחו אותנו למקומות שהיינו בהם במסגרת הגיחות הטוריסטיות שלנו לניו יורק, אבל ההסברים והסיפורים שלהם, הם שעשו לנו את ההבדל. לטייל בניו יורק עם ניו יורקים.


(מסלול מומלץ- מהטיילת בצד הווסט לפארקים של באטרי פארק סיטי, למרכז העסקים העולמי (world financial center plaza), למרינה, לבאטרי פארק דרום, פסל החירות, רח' ברודווי, רחוב וול סטריט)


בארי ורייצל גרים כיום בבאטרי פארק סיטי ניו יורק, ברחוב North End Ave. הם עברו לכאן מהוויליג' לפני כשנה. "תבואו אלינו בראשון בבוקר, נאכל ארוחת בוקר ונצא לטיול קטן בסביבה". רייצל היא רחל, הכרתי אותה בתקופת הלימודים באוניברסיטה, מאז שעברנו לגור בניו יורק, התחדש הקשר (ישראלים, לא?!). רייצל הכירה את בארי בחברה בה הם עבדו ביחד. היא התחילה כפקידת קבלה צעירה והוא היה כבר אז, מנהל החברה (וגרוש טרי). בארי הוא אמריקאי שמדבר עברית בזכות השנתיים שבילה בקיבוץ בישראל. הטיול בניו יורק עם בארי ורייצל היה לנו סיור מיוחד במינו, עשינו טיול תיירים עם הסברים של ניו יורקיים מקומיים. ? הם לקחו אותנו למקומות שהיינו בהם במסגרת הגיחות הטוריסטיות שלנו לניו יורק, אבל ההסברים והסיפורים שלהם, הם שעשו לנו את ההבדל. מביתם המטופח בקומה ה- 8 הלכנו לפארק רוקפלר, שהוא הצפוני מבין ששת הפארקים שמרכיבים את באטרי פארק סיטי. פנינה ירוקה מדהימה בכל מובן המילה! טיפוח המדשאות, הפינות המיוחדות שבכל מקום, מגוון הפרחים, הצמחים וסוגי העצים. פסלים, ספסלים ומקומות לכל המינים והסוגים. עברנו ברחוב 20 River Terrace כי בארי, ששמע שהאיש שלי הוא איש של מים שמתעניין בכל מה שקשור במים, בהתפלה ומיחזור, רצה להראות לנו את הבניין הירוק הראשון בניו יורק. " בגרין בילדינג (green building) הכל ממוחזר. מי השתייה, מי הכביסה והשירותים, הכל עובר דרך מערכת מיחזור שנמצאת בקומת המרתף. בקומת הגג נמצאת המערכת הסולארית של הבניין, אנחנו לא יכולים לעלות אבל תדמיינו לעצמכם את כל הגג עם מערכות סולריות שמספקות אנרגיה לבתים. יש לי חבר שגר כאן, השכירות היא גבוהה בחמישים אחוז יותר מכל מקום אחר בניו יורק, הייתי אצלו בדירה. מערכת האוויר בנויה מפילטרים שממחזרים ומטהרים את האוויר, הם לא פותחים חלון. באמת, זה מדהים הכל ממוחזר שם, גם הרצפה היא מעץ ממוחזר, הארונות, הדלתות, הכל ממוחזר, גם אישתו." אנחנו מסתכלים עליו מופתעים, פורצים בצחוק אדיר. היי בארי, יש לך גם חוש הומור... רייצל לא מתאפקת ומוסיפה משלה. "לא, את לא מאמינה. אין מקום בגוף שלה שהיא לא עשתה ניתוח פלסטי או הזריקה בוטוקס. אני לא מבינה את הקטע שלהם לגור בבית ירוק. טוב, זה in". אנחנו ממשיכים לאורך הטיילת ומגיעים ל world financial center plaza-, בארי ורייצל מובילים אותנו בתוך בניין הפלזה הענקי. אנחנו הולכים דרך המסעדות, החנויות ומתחם "גן החורף" (Winter Garden) המרהיב ביופיו, גודלו ועיצובו המודרני. בדיוק נקלענו להופעה של רביעיית נגני ג'אז שישבו על במה קטנה באמצע והקהל ישב מסביב, על כסאות ועל המדרגות. "יש להם כאן תכניות מדהימות, מוזיקה, מחול, תערוכות והכל ללא תשלום פתוח לקהל הרחב. כדאי לבדוק באתר שלהם" מציע בארי. אנחנו עולים במדרגות שבסופם בארי מוביל אותנו לקיר זכוכית שמעברו נשקף כל מתחם הגארונד זירו המפורסם. היינו שם ליד, כמה פעמים, אבל המראה מלמעלה היה מרשים ביותר. עדין יש שם טרקטורים ומשאיות, עדיין בונים ובונים. "בהתחלה אמרו שב-2011 הכל יהיה בנוי עכשיו הזמן הסיום זז ל-2013" אומר בארי. "לקח להם זמן לעשות תחרות ולבחור את התכנית הכי טובה. זכה היהודי ליבסקינד, אבל עשו לו צרות ושינו חלק מהתכניות שלו. שמעתם בטח על הויכוח שהתנהל בשנה האחרונה סביב הקמת מרכז איסלמי בגראונד זירו. רוב האמריקאים מתנגדים, הם אומרים שזה צורם ומפריע לרגשות משפחות ההרוגים, שדווקא כאן יהיה מסגד מוסלמי. ראש העיר בלומברג דווקא רוצה להראות פתיחות וסובלנות, מעניין מה יהיה בסוף". "הייתה לי חברה מוסלמית כשעבדתי" סיפרה רייצל. "היו לנו הרבה השיחות על היחס של האמריקאים למוסלמים אחרי ספטמבר אילבן. היא אמרה שלמוסלמים קורה מה שקורה בכל העולם, שאוכלוסיות סובלות בגלל קבוצה קטנה של קיצוניים שעושים מעשים קיצוניים. אני אמרתי לה שהבעיה היא שיש יותר מידי קבוצות קטנת כאלה. היא הייתה חכמה אהבתי להתווכח איתה". http://www.worldfinancialcenter.com/ יצאנו לרחבה שליד המרינה, חוץ מהמראה המרשים של היאכטות המפוארות הסתובבו מסביב מלא בחורים נאים בחולצות תכלת ומכנסים בגוונים של בז'. רייצל מסבירה "הם מסיימים את בית הספר ואחר כך את ההייסקול, הם פשוט רגילים לתלבושת אחידה. הכי מקובל בעולם העסקים להתלבש בחולצת תכלת ומכנסים משחור ועד בז', אז זה מה שכולם לובשים. הם עובדים כאן באחד הבניינים, זו שעת ארוחת הצהרים שלהם, אחרי שעות העבודה הם חוזרים לכאן לפאבים, הם מנצלים את זמן שלפני ארוחת הערב, To Chat עם חברים ולשתות בירה." אנחנו ממשיכים בהליכה לכיוון טיילת הווסט, מסתכלים על נוף המקסים של ניו ג'רסי, על נהר ההדסון והסירות/אוניות שעוברות בו. ממשיכים ועוברים את כל הפארקים הקטנים והמטופחים בצורה יוצאת דופן. אני אומרת לאיש שלי, שלכאן אנחנו חוזרים, אבל עם האופניים שלנו. כמה דברים עוד אפשר לשתות/לאכול/לראות פה. בבאטרי פארק אנחנו עוברים דרך הפסל של האיש הטובע.(American Merchant Marine Memorial ) עומדים ומסתכלים איך המים עולים ויורדים "ומאפשרים לו לנשום מיד פעם" צוחקת רייצל. "זו אנדרטת זיכרון לחיילי צי הסוחר האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה." מסביר לנו בארי. "הם ניסו להציל את האנשים שטבעו כשהנאצים יורים ומסתכלים עליהם באדישות". עמדנו והסתכלנו והלב קצת התכווץ. משם עברנו דרך עוד כמה פסלים, אנדרטות ומזרקת מים, עם מים קופצים, שמשכה את תשומת ליבו של האיש שלי, שלא התאפק ורץ פנימה לעמוד בתוכה, יוצא ונכנס, מתגרה במים "נראה מי ירטיב אותי"...:))) אנחנו עוצרים ליד האניות הגדולות שמסיעות את התיירים לאליס איילנד ולאי ליברטי לראות את פסל החירות מקרוב, ובארי שנכנס לתפקיד המדריך באופן רציני ביותר ממשיך ומספר לנו על "האישה הירוקה הזו 'פסל החירות' הוא הסמל הכי מפורסם של העיר ניו יורק. הצרפתים נתנו לנו אותה כמתנה פוליטית. את הפסל בנה פסל צרפתי, אם אני זוכר נכון, קראו לו ברתולדי, אומרים שהוא פיסל את הפרצוף של אמא שלו... 10 שנים לקח לו לבנות את הפסל והוא הגיע לניו יורק מפורק ל-350 חתיכות. בגלל המשבר הכלכלי שהיה ב-1800 ומשהו לא יכלו לממן את הרכבת הפסל והוא שכב במחסנים. רק כעשר שנים מאוחר יותר בנו אותו במקום בו הוא נמצא כיום. 5 חודשים זה לקח להם." ורייצל מוסיפה "אתם רואה את הלפיד מזהב שהיא מחזיקה? זה לא הלפיד המקורי, גם גברת החרות שלנו אוהבת שיפוצים וזהב. לפני יותר מעשרים שנה עשו רמונט רציני החליפו לה את הלפיד ושמו את הלפיד המקורי במוזיאון באי ליברטי, כדאי להגיע לשם לראות איך הרכיבו את הגברת הברונזה שלנו". אנחנו עוזבים את באטרי פארק והולכים צפונה על רחוב ברודווי. אנחנו מתפעלים מכמות הבניינים הגבוהים ומהצפיפות בדאון טאון של מנהטן. "את יודעת, בארי אומר לי, זה הכל עניינים של נדל"ן. הקרקע במנהטן כל כך יקרה בגלל הצפיפות והביקוש הגדול, שבגלל זה התפתחה הבניה לגובה, בגלל זה הבניינים כל כך גבוהים, אנשי העסקים כאן רוצים להוציא כמה שיותר ממקום אחד. לאיזה בניין יש את התואר "הבניין הכי גבוה בעולם"? הוא שואל אותי. אני מנסה להראות ידע ושואלת אם היו אלו מגדלי התאומים או האמפייר סטייט? הוא מתקן אותי שמגדל סירס בשיקגו ומגדל חליפ'ה בדובאי לקחו את התואר. אבל ב-2013 אמורים לסיים את פרויקט בנייני החירות באזור הגראונד זירו, אומרים שהוא יהיה הגבוה בעולם. הם מתכננים שלמעלה, אחרי קומות השירות ואחרי קומות המשרדים יהיה צריח מחודד גבוה, שתהיה עליו מנורה, שתואר כל הזמן. וביחד עם פסל החירות, כל מי שיגיע לניו יורק לא יוכל לפספס את המראה שאומר, "חביבי, הגעת לארץ החירות". רעיון יפה, הוא מוסיף. "אם כבר אנחנו בענייני גובה, מה איתך בענייני נעלים?" שואלת אותי רייצל. "היום שמתי את הסניקרס שלי, כי ידענו שאנחנו הולכים הרבה, אבל יוזלי אני תמיד על עקבים. אני חולה על נעלים. ואת?" אני? אני שותקת. לך תסביר למלכת העקבים, שלי, גם עם נעלי ספורט מעולות כואבות הרגלים...:))). צהרים המאוחרות, אנחנו רעבים. התיישבנו באחת המסעדות לשבור רעב...:))) (אין מה לספר, לא ממש הצליח לנו הפעם). בארי מספר על העבודה שלו ומתפתחת שיחה על ביזנס ומניות. "אני חייב לקחת אתכם לוול סטריט" הוא אומר. אז אנחנו ממשיכים בצעידה לכיון רחוב Wall Street. "הנה, אתם רואים זה הבניין המפורסם, רח' וול סטריט 11" מעשיר אותנו בארי. "אתם יודעים ששוק המניות המפורסם של ניו יורק, בעצם נקרא כך בגלל כמה קבוצות סוחרים שנפגשו תחת עץ מסוים ב"רחוב החומה". שם הם אפילו חתמו על איזה הסכם מסחר שבעצם יצר את ההתחלה של הבורסה לניירות ערך המפורסמת והמשפיעה על כל העולם. אה, זה נקרא רחוב החומה כי פעם זה היה הגבול הצפוני של המושבה של המתיישבים ההולנדים. הם הקימו שם חומה גדולה כדי להגן על עצמם מהתקפות האינדיאנים. היום רוב הברוקרים עזבו את הרחוב הזה". השעה כבר חמש וחצי, הייתי הראשונה להישבר. הרגלים צפצפו לי בקשו הפסקה. הכנסתי מרפק לאיש שלי שרמז 'תגיד גם אתה שאנחנו צריכים ללכת'...:)) החלטנו לקחת את הסאבווי הקרוב עד הבית. בארי ורייצל מלווים אותנו עד לתחנה. בארי לא מוותר בקלות על התיירים שלו ועד שהרכבת מגיעה הוא מוסיף לנו עוד מידע. "אתם יודעים שרוב האנשים בניו יורק משתמשים בסאבווי, באוטובוסים או נוסעים במוניות? אני זוכר שקראתי פעם באיזה עיתון ש 66% מתושבי מדינת ניו יורק משתמשים בסאבווי כדי להגיע למנהטן לצרכי עבודה. ל-75% מתושבי מנהטן אין בכלל מכונית פרטית. האמת היא שלא מחכים יותר מכמה דקות ומגיעה רכבת. במנהטן יש רכבות 24 שעות ביממה. מערכת הרכבות פה היא כזו מפותחת, אני חושב שהיא הכי גדולה בעולם, מעניין שרק ב- 1900 התחילה הרכבת לעבוד בעיר. כן עכשיו בונים לידכם את מסלול הסאבווי בשדרה השנייה, בטח יש לכם רעש רציני שם". אנחנו מתחבקים איתם, מודים על היום הנפלא ונפרדים לשלום. "אפשר לעשות עוד טיול ביחד בפעם אחרת" אומר בארי. "אנחנו נפגש בפעם הבאה לבד ונשתה קפה" לוחשת לי רייצל. "שנצליח לדבר על דברים יותר מעניינים". אנחנו מתיישבים ברכבת ומסתכלים אחד על השני במבט שאומר "עכשיו שקט, עד שמגיעים הביתה אף אחד לא מדבר"...:) * אהבתם? תמשיכו לאתר שלי 'ניו יורק. אני ומנהטן' לקרוא עוד על המסע שלנו במנהטן.


תגיות: טיולים בניו יורק, באטרי פארק ניו יורק, פסל החירות, גארונד זירו, מרכז הסחר העולמי, וול סטריט, סאבווי ניו יורק


www.nymylove.com/


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אורה רטס-דוידוביץ שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."